ניו אורליאנס- ג'ז, וודו, שלדים, וספורה הפנטסטי של אריאנה
איך אפשר לסכם את ניו אורליאנס? מאוד קשה. ניו אורליאנס קיבלה את פני בגשם. קור. ממטרים הכל אפור ועצוב. איך זה מרגיש כשאת לבד? מסע לבד בעולם אינו תמיד תענוג. אין מי שיחזיק לך יד כשעצוב ומתגעגעים הביתה. אין מי שיגונן כשאת עוברת בסמטאות בהם עומדים שכורים או מסוממים, ואין מי שיצחק על חוש ההתמצאות הדפוק שלך כשאת טועה ברחובות ויפנה אותך לכוון הנכון . את פשוט תטעי שוב ושוב או שתסתמכי על עזרת הזולת. לבד זה לבד. לטוב ולרע. אבל... יש לך את ההגיון שלך. ונסיון החיים. וחיוך, גם הוא מפתח לא
רציתי לכתוב טור על תור
אמריקה זו ארץ שלוקחת ברצינות רבה את נושא המשמעת. בכניסה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, תמיד ישתרך תור אימתני. התיירים, מולעטי ספורי זוועות על כאלו שצחקו או התחכמו ומצאו עצמם בכלא או אף מוחזרים לארץ המוצא, גרמו לכך שכולם ממושמעים כחיילים ביום הטירונות הראשון. תור עקלתון עצום משתרע לו בלולאות ופיתולים לאורכו ורוחבו של אולם הכניסה בשדה התעופה במיאמי. התור נע ביעילות ובשקט. ילדים מהוסים על ידי אמותיהם. חבר לוחש חרישית באזנה של חברתו. כולם זורמים מקרקשים במזוודותיהם אל עבר דוכניהם
ליסבון- בסוף כל עליה יש ירידה!- (אופטימי). בסוף כל ירידה יש עליה (פסימי)
זהו סיפור סובייקטיבי. תבחרו לכם איזה סוף שתרצו האופטימי או הפסימי- עובדה היא שליסבון לא מסוגלת להיות במישור. כולה עליות וירידות תלולות, דבר שאתגר עד מאוד את מצב בריאותי וחולשתי בזמן שהותי. זו עיר עם יופי עתיק וניחוח של סרדינים ואינה מיועדת לאנשים עם בעיות ברכיים או גב. "עיר 7 הגבעות" נראית כמו סן פרנסיסקו פי עשר בתלילות ובכמות הגבעות ומינוס רציפי נמל. מוסיקת פאדו , בארים, מסעדות מישלן וג'יימי אוליבר. בתים מצופי חרסינות (אזולחוס או סתם חרסינות כמו אמבטיות משנות הששים) ואני מהל
למה הדרך לליסבון חייבת לעבור דרך בודקת בריטית עם לב אבן?
איפה בעולם אתם יכולים לעמוד במשך רבע שעה ויותר, יחד עם הרבה מבני מינכם, ולבהות באובייקטים במעגל אינסופי? האם מול מכונת הכביסה? (מתי הגינס יסיימו את הסיבוב?) מול הילד על הקרוסלה? (למה הוא לא מחזיק בידיות?). תופעה אנושית מרתקת היא לצפות בכמה מאות אנשים העוקבים בדריכות אחר מסוע המזוודות שנחתו זה עתה. הנשימות נעשות כבדות, העיניים נתפסות על מזוודה שמגיעה מרחוק והיא בצבע ומימדים הדומים לשכם. אין בהייה בסלולארי, אין פטפוטי סרק עצלים. כולם דרוכים ואלף מחשבות: אם הגעתי ראשון לצ'ק-אין
ליאורה ועלילות הסוכנים החשאיים במערב הפרוע (של קפריסין)
לא פשוט להיות חולה בניכר, ללא ידה המנחמת של רופאת השכונה המקישה על קלידי התרופות. בינתיים, לאחר שבועיים של מחלה אני מתאוששת אט אט. ממשיכה בדרכי אל הלא נודע (?) ורואה את המחלה כאתגר נוסף שעלי להתמודד עימו במסגרת המסע. בפרק הבלוג הזה אני עדיין בקפריסין (אם כי לא במציאות). נשלחתי לכאן למענכם אך גם במשימה למען גוף עלום שם כסוכנת מוסווית. לצורך הכיסוי המושלם והתמים התחזיתי לרוכשת פוטנציאלית של דירה. כמוני מסתובבים בכל רגע נתון בקפריסין אלפי סינים, ישראלים, בריטים, איטלקים וכל אומה
התרמיל מוכן? אז מה אורזים
כולם אומרים לי- איזה אומץ? מה אומץ ומה נעליים? יש שני סוגים של אומץ: 1- אומץ של פזיזים עולי ימים- (תרמילאים מסוימים?) שהכל לפניהם ולכן לא חוששים לעשות ראפטינג אופנועים ללא קסדה ולשתות מיץ עם קרח ברחוב,. 2- אומץ של מבוגרים (נקרא לנו 'בשלים?' אולי 'בשלות'? שונאת את זה) - יש לנו נסיון- ראינו כבר דבר או שניים בחיים, גם פגשנו רמאים תככנים ונצלנים ואנחנו יודעים את ערכנו אך גם את מגבלותינו. אז אני הולכת ותרמיל על גבי (תכלס זו מזוודה על גלגלים) ועוד תיק על כתפי (טוב אשה צריך קצת איפ
עיצרו את העולם! אני באה....
שנים אני חולמת על זה. הגיע היום להפוך חלום למציאות ולצאת למסע. מכירים 'טיול אחרי צבא?' תשאלו חייל/ת משוחרר/ת "למה?"ותקבלו תשובות כגון: "להכיר יותר את עצמי. את העולם. להירגע מהלחץ". בזמננו, לפני מיליון שנה לא היה מקובל לצאת למסע-אחרי-צבא. גבירותי ורבותי: עשיתי צבא. עבר זמן, נולדו ילדים, (ומתוך אינרציה גם נכדים) ועכשיו הזמן שלי. תרמיל על הגב- יבשות שטרם חקרתי. ארצות שטרם הכירו את מדרס רגלי. ואנשים שטרם תהיתי על קנקנם. אני נושאת בתרמילי (ויסלח לי אביב בני על השימוש שעשיתי במטפור
עצרו את העולם- אני באה!
בלוג מסע- 3 יבשות ב80 יום. תכף מתחיל המסע הגדול. למה מסע עכשיו ? #bloggingtips #WixBlog
Design a Stunning Blog
When it comes to design, the Wix blog has everything you need to create beautiful posts that will grab your reader's attention. Check out our essential design features. Choose from 8 stunning layouts Your Wix Blog comes with 8 beautiful layouts. From your blog's settings, choose the layout that’s right for you. For example, a tiled layout is popular for helping visitors discover more posts that interest them. Or, choose a classic single column layout that lets readers scroll
Grow Your Blog Community
With Wix Blog, you’re not only sharing your voice with the world, you can also grow an active online community. That’s why the Wix blog comes with a built-in members area - so that readers can easily sign easily up to become members of your blog. What can members do? Members can follow each other, write and reply to comments and receive blog notifications. Each member gets their own personal profile page that they can customize. Tip: You can make any member of your blog a wr
