לוס אנג'לס- כל אחד יכול להיות כוכב בהוליווד?

כור היתוך למהגרים. . מה הקשר? קראו

אל לוס אנג'לס הגעתי ברכבת קלה נוחה נעימה וגם פה עזרו לי עם המזוודות. ביוניון סטיישן , לפני צאתי אל המקום בו אתאכסן הלילה, שמתי את מיטלטלי הכבדים בשמירת החפצים של מרכז השכרת האופניים (שימו לב טיילים יקרים- בתחנת הרכבת בשמירת החפצים על כל תיק או מזוודה תשלמו 20$ לשלוש שעות ואילו אצל ג'ק מהאופניים רק 10 $ לכל ביום).

יצאתי קלילה חופשייה מאושרת ובדילוגים קלילים אל הפלאזה. כאילו חזרתי לסנטה פה! אותה כיכר ספרדית עם במה מרכזית עגולה במרכז להופעות ורחוב מצוייץ המנוקד בעשרות דוכני פיציפקעס מקסקנים לתיירים מייד אין צ'יינה.

לשמחתי מצאתי דלת ועליה כתוב Free walking tours''. קידם את פני מנואל. לא היו לו כלל לקוחות היום וכל השבוע. משרדו שוכן לצד מרכז מכבי האש ההיסטורי של לוס אנג'לס. (שם תוכלו לצפות בכרכרות סוסים מסוף המאה ה-18 וחביות איתן היו מכבים שרפות).מנואל הוא יליד להורים מקסיקאים פנסיונר העוסק בהתנדבות בהקניית רקע היסטורי ואהבת העיר ושורשיה לתייר הנבוך והמבולבל הנקלע על דרכו. חבוש כובע מדוגם וחיוך נרחב הוא מספר על מקסיקאים והבתולה גואדאלופה, על הכובשים הספרדים ועל בני התערובת שהפכו לחלוצים שהקימו במקום זה ממש את העיר. הם היו , וכך גם נחרתו שמותיהם על אבן הזכרון: נגרוס (שחורים) מולאטוס(תערובת שחורים ולבנים) מסטיסוס (תערובת אינדיאנים ולבנים) בלנקוס (לבנים).

מאחר שכל שמות הקדושים של המשלחות הספרדיות לקליפורניה כבר נתפסו במאה ה-17, סן חוזה, סן פרננדו, סנטה מוניקה וסן פרנסיסקו (להלן עיירות בקליפורניה) נשארה הקדושה גואדאלופה שסביבה היו מלאכים תמיד, מלאכים=אנחלס, ומכאן los Angeles שאתם מכנים לוס אנג'לס.

איסוף מזוודות, 'אובר', 'מוזיאון גטי'. אחד מהמוזיאונים היפים בעולם. שוכן לו על פסגה המשקיפה על מרבית העיר , פרוש בסדרת בניינים לבנים סביב מזרקה מודרנית ומוקף בגנים מרהיבים. מטפסים אליה עם רכבל נוח שמטפס כל חמש דקות.. שפע מדריכים ואנשי בטחון חייכנים, מדריך אודיו קולי והמווון יצירות ממש מפורסמות של אמנים מפורסמים פסלים של רודן בגנים ושל ג'יאקומטי בלובי, ציורים של ון גוך סזאן מונה רנואר ומי לא. והכל בחינם!!! כן כן הכל בחינם על חשבון קרן משפחת גטי. מורידה בפניכם את הכובע. שווה!

למחרת הלכתי להטביע את חותמי (ואת חוטמי) בשדרת הכוכבים של הוליווד. למה השחקנים והמוסיקאים מתאמצים כל כך הרבה שנים לקבל כוכב על מדרכת הוליווד כדי שידרכו עליהם? הנה אני קיבלתי כוכב משלי רק כי חייכתי! .עוד חלום שהתגשם. גם הטבעתי את ידי בתוך שקערורית ידו של מאט דיימון נגעתי בתהילה. ריחפתי עם סופרמן, ישבתי על ברכיה של מרילין מונרו, סרבתי בנימוס להצעותיהם המפתות של איש "המסכה", "פיקאצ'ו", 3 "סילבסטר סטאלונה", "שווארצנגר" אחד ו -4 "באטמן"- זה בהחלט היה מבדר.

הצטרפתי לקבוצה שהתיישבה במיניבוס פתוח שנוסע לראות בתים של מפורסמים. צחקקתי למשמע התלהבותם של חבריי לנסיעה:"פה רוקסי האמיתית רקדה בקברט, פה נתפסה פעמיים הילטון פריס בשכרות, מהחנות הזו נתפסה קיירה נייטלי בגניבה." סיירנו בבוורלי הילס, שכונה סנובית מפונפנת עם בתים להפתעתי לא- יותר מדי גדולים שכונה מוגבלת רק ל-30000 בתים ורק למי שמתקבל. טיפסנו לבוורלי הילס הייטס שם מסתתרים הסלבס הבאמת גדולים שרוצים לברוח מאימת התיירים. (באמת?! יו הפנר ז"ל, וואלה בראד פיט? היי סילבסטר?- חשבתם שסידרתם אותנו? ראינו לכם את הבית......) כמובן שלא ניתן לדעת אם המדריך היוצא מגדרו מרוב התלהבות ("הנה בבית הזה מת מייקל ג'קסון מעודף סמים- יש תיאוריית קונספירציה ש..." – "היי בוב ... רד אלינו להגיד שלום- אה אתה בן 91? אז תשב לנוח!") דובר אמת או שאלו סתם בתים יפים- אז מה- העיקר החווייה.

היה מצחיק מאוד. פשוט בשל ההתלהבות והחשיבות התהומית אליה מתייחסים התיירים ל'ניים דרופינג' הזה ("תשבו לכוס קפה במלון בוורלי הילס. מותר. אולי תתקלו בג'סטין ביבר? הוא קופץ לכאן מדי פעם"). היי אל תשפטו אותי- אני הייתי שם על תקן אנתרופולוגית כן?

[שאר התמונות מהסיור בהוליווד ובוורלי הילס- בסוף הכתבה.]

התארחתי בשבת בבית של משפחה מדהימה, ערכנו קבלת שבת עם שירים ותרשו לי פה לשמור על צנעת הפרט.

אספר רק זאת. גם בקהילה הזו שהכרתי, המשלבת יהודים מתפוצת אירן ומשפחות ישראליות החיות בשכונה, הכרתי נשים מדהימות. האם זה זכוכית המגדלת שלי הגורמת לי להכיר ספורי נשים ולהשתאות על עוצמתן ויכולותיהן ומן הסתם יש גם גברים כאלה?

החלום האמריקאי. האם?

ב'ואלי' מתגוררות המון משפחות ישראליות שכביכול "הגשימו" את החלום האמריקאי. הרשו לי להעיר ולהאיר מנקודת מבטי המאוד מאוד סובייקטיבית ושאינה מבוססת על מחקר כמותי או איכותי. החיים שם לא פשוטים גם אם נוחים. יש עוזרת- משרה מלאה או חלקית. הבתים גדולים מאוד. עמוסי ציוד גדול והרבה חדרים דלתות וארונות. זה לא בהכרח קל- לפעמים זה קשה יותר לתחזק. וישנם הילדים.

המרחקים בין נקודה לנקודה בלוס אנג'לס כה גדולים שלוקח לעתים 40-70 ד' להגיע מרחק של כמה עשרות קמ ופחות. לכן נשים (בד"כ) לא יכולות לעבוד. בבוקר קמים ברבע לשש כדי לארגן את הילדים ואז יוצאת ההסעה לדרך: חצי שעה לגן של הקטנה, עוד 25 דק לב"יס של הבינוניים ועוד 35 ד' לבי"ס של הגדול והנה הלכו שעתיים בבוקר והדבר חוזר על עצמו בסדר הפוך אחה"צ. תארו לכם ילדה שמגיעה הביתה ומכריזה עכשיו אני רוצה לנסוע לשחק עם רותי- האם תתלבשו ותסיעו אותה שוב שעה פלוס? הכל פקקים הכל עומד. בארץ הילדה הייתה פשוט הולכת ברגל 5 דק. או נוסעת באופניים או באוטובוס. כאן זה לא אפשרי. גם לעבודה המצב דומה.

אין יותר ספונטניות אין "לקפוץ ל" הכל רחוק הכל לוקח זמן אין אנשים ברחוב, השכנה ממול לא נגישה.. ןהגעגועים לישראל-ולמשפחה לעתים להורים ואחים , ולחברים שנשארו שם במזרח התיכון? אולי הם מתגוררים בדירה קטנה הרבה יותר אולי עם מילואים ומיסים מרובים, אבל... מכאן נראה ששם החיים קלים וכייפים יותר. והרצון לשמר בכל דרך הווי ישראלי ע"י מפגשים בין חברים – שירה בציבור? אמן ישראלי מגיע? יום העצמאות? והמלחמה הנואשת לשמר תרבות ושפה וחגים בקרב הילדים שגדלים בתוך תרבות אמריקאית ובבית ספר אמריקאי- זה מראש נועד לכשלון. ההורים מקפידים לדבר אל ילדיהם בעברית והם עונים באנגלית וסופו של דבר הקניית הנימוסים וההתעניינות תמיד תהיה באנגלית.

נוכחות קבועה ופעילה בקהילה- יהודית או ישראלית- משמרת את התרבות, אבל גם בלעדיה- הילדים פשוט יהפכו לעוד דור ראשון למהגרים- ולוס אנג'לס מלאה בהם. כפי שאמר לי נהג מונית אחד: לא תמצאי פה דור שני מלוס אנג'לס- כל העיר הזו מהגרים מפקיסטן מקסיקו ישראל רוסיה, ועוד ועוד. האם הנוער בבית הספר שמור מהתבוללות? ולהבדיל מאלכוהול סמים או אלימות רשת ואחרת?

אני נמצאת כעת בארץ אחרת. גם פה שוחחתי עם ישראלים הנמצאים לתקופה זו או אחרת פה. הילדים שלהם חשופים לתרבות המקדשת כסף על פני ערכים- המעלה על נס משכורת גבוהה ותנאים . הילדים ללא ערכים מהבית ולעתים גם עימם נאלצים מגיל צעיר להיות בתחרות כשהכסף מהווה מדד לדימוי העצמי שלהם. אם הילדים לא נמצאים במסגרת אחרת שמביאה להגדרת העצמי איכויות נוספות כגון עזרה לזולת התנדבות, תרבות מעשירה ולא מרדדת, ועוד (ואני מתאפקת לא לומר: בית כנסת!! סאנדיי סקול. תנועת נוער. JCC- מצטערת זו הדרך היחידה פה) -סופם שיצאו מיליונרים ריקניים. ושוב סליחה על ההכללה כל זה נולד מתוך כאבם של ההורים ששתפו עימי את התחושות הקשות.

בתמונות: רודיאו דרייב בהוליווד, סופרמן, אחוזות של מפורסמים (גם זו למעלה אינה של יהודים איתם שוחחתי) דיסנילנד מסומנת בחץ

ג'ולי אנדריוס חתמה על הרצפה. הוליווד שלט לקד"מ נדלך לחודשיים שנשאר עשרות שנים, סופרמן חבר אלי לטיסת בזק.

Featured Posts
Recent Posts