טיפים למטיילים בעולם. ביחוד אם לבד. ביחוד אם אתן נשים.
1.טכנולוגיה
נצרכת מידה מסויימת של התמצאות טכנולוגית. את כרטיסי הטראם, סאבווי או הרכבת צריך לסרוק ברגע הנכון. צריך לדעת בכל נמל תעופה אם חייבים להציג כרטסי אלקטרוני או כרטיס עליה למטוס מודפס. אם על המסך צריך להורידו מהסלולארי למקום נגיש ללא וויפיי. אם מודפס תצטרכו לשלוח למייל של המלון ולבקש שידפיסו לכם. בד"כ לא ניתן לעשות צ'ק אין לטיסה לישראל בבית לפעמים כן רק 24 שעות קודם או פחות.הרבה פונקציות היום נעשות ע"י הסלולארי שלכם כולל לינקים להנחות שונות- מפות שאפשר להוריד און ליין. התמצאות ב- "google maps" או ""Maps me מאוד עוזרת ברחובות ערים לא מוכרות.בלי סלולארי אתם אבודים! אם אתם מטיילים לבד, כמוני, כדאי להצטייד מראש בסלולארי נוסף (כן!) או לפחות סים נוסף עם חבילה מהארץ לשיחות לישראל ואפשרות לרכישת סים מקומי עם חבילת גלישה מוגבלת. אני רכשתי מראש אחד סיני (ברור סיני) ב-40-60 דולר ועליו הטענתי את רשימת אנשי הקשר והורדתי את כל הטיסות ופרטי המסע סריקות דרכונים ויזות וכו.
וכל זה למה??
כי אם החבר הכי טוב שלנו נחטף נטרף או סתם נשכח בחנות (לא- לא הכלב, לא הבעל- הנייד!)- חשוב שיהיה חבל הצלה בחמצן- הסלולארי הנוסף.
חשוב שתהיה אפליקציה של:maps me וגם של קורא קיו קוד. ככה תסרקו את ההנחות שניתנות באתרים או בחנויות שבהן אתם מתכוונים להוציא כסף. ככה במוזיאונים תוכלי להוריד מדריך קולי למוצגים בחינם, ועוד הרבה שימושים נפוצים בחו"ל ובארץ פחות.. ה "maps me " מאפשרת לבדוק מסלולים כולל איפה אתה נמצא ללא צורך באינטרנט כל עוד הורדת כשהיית ב WIFI את מפת הארץ או העיר בה הנכם נמצאים.
(בתמונה : טיסה פנימית במיאנמר. עובדי השדה רובצים על הרצפה. ממלאים את המטוס הקטן והמקרטע בכמה טיסות. ילדים על ברכי ההורים. כולם חולצים כפכפים כמנהג המיאנמרים. סרחון. ידית המושב והתריסים לא עובדים ומהשרותים רצוי להמנע. והביאו מים אתכם..)
2-עם מי להתייעץ:
יש מלונות שהיעוץ והתשובות למרבית שאלותיכם יינתנו ע"י פקיד הקבלה או הקונסיירג'. אותו בחור שעומד בכניסה ומחייך וסוחב מזוודות. הוא איש שיחסוך לכם הרבה כסף ובעצות והכוונות והזמנת כרטיסים או מוניות או שיחסוך זמן – וזמן בחו"ל שווה כסף.מצד שני- היזהרו! לםעמים ההכוונה היא למקומות בהם יש עמלה והיא נזקפת לחובתכם. לכן הפעילו חושים חדים לפעמים הפתרון הוא החנות ליד, הסיור עם אותו שם אבל קצר או זול יותר וכו. תנו לו טיפ הוא שווה. בערים מערביות יותר יש tourist information משרד במרכזי הערים לעתים בשדה התעופה. לפעמים נייטראלים ולפעמים מאוד מגמתיים ומקבלי עמלות. בסרילנקה נתקלתי בדוכן עץ ובו שוטר עם מדים מעומלנים ומצחייה ודרגות תחת השלט tourist information שכתוב בכתב יד בפחם עם שגיאות. כמובן שחוץ מהנהון, חיוך ו"הלו" הוא לא הבין ולא ידע כלום. לעומת זאת כל נהג טוקטוק שופע מידע עילג שבעצם מסתכם ב: "תעלו על הטוקטוק ונסתדר כבר..." כאמור קבוצות הוואצאפ והפייסבוק של הישראלים נותנין מידע נרחב ועדכני יותר אפילו מהטריפאדוויזר. (Tripadvisor)/ ובכלל... למה לא ארגנתם כמה דפים ובהם מידע עדכני מהאתר "למטייל" טרם צאתכם??
3- אוכל: למה לצאת מורעבים לדרככם לסיור היום ולגלות שאתם ממש אבל ממש רעבים באמצע היום למעלה על הפסגה ליד מצפה הנוף? הרי שם יש מסעדה אחת או שתיים במחירים מופקעים. אם קפה או תה עולה 5-6 דולר אל תקנו. פרינציפ. אז הנה הטיפ: מגיעים למלון, ערב או בוקר לא משנה, מחפשים את הסופרמרקט הכי קרוב ואז קונים ירקות פירות פריכיות (או לחם) וממרח כלשהו גבינה או מה שאתם נוהגים למרוח. מהבית כבר הבאתם קופסת פלסטיק כן? . קומקום או מיקרו יש במלון? אם אין ,תבקשו. אם יש ארוחת בוקר במלון אכלו היטב וארזו לכם מעט לחמניות להכנה בחדר למשך היום. אם אין ארוחת בוקרר שתו לכם קפה שהבאתם מעט משקית מהארץ (שחור או נס עלית מה שאתם רגילים) הכינו ירקות חתוכים ופירות שתסדרו יפה בקופסא. תרמיל קל ליציאות יום- ש/מתם במזוודה? יפה מלאו אותו בפיצוחים,או חטיפים בריאים- את קופסת הפירות וקופסת הירקות והכריכים. אלכוג'ל,בקבוק מים וצאו לדרך. כשתהיו רעבים ולא תרצו לעצור את מירוץ ה "חטוף אתרי תיירות ככל יכולתך" בעבור ארוחת בשרים כבדה במסעדה באמצע היום (כבדה בקלוריות בשומנים ובממון רב) שתגרום גם לנמנמת כבדה, אתם תודו לי. עצרו על ספסל מול נוף מהמם או בגינה שקטה במרכז העיר ואכלו בנחת – יהיה כיף וגם קליל בכל מובן. אם אתם בענייני מסעדות תתפנקו לכם בערב. לא מאוחר מדי כי במרבית המקומות שאינם ישראל ברצלונה או ניו יורק סוגרים הכל כבר בעשר. אם אתם לא בענייני מסעדות כמוני, תתפנקו לכם במלון במרק ירקות טעים שהכנתם מהירקות מהשוק ביום שבו הגעתם , סלט, ואיזה משהו אחר טעים ובריא שהשכלתם לקנות מראש. טבעונים כמוני?: מה יותר נפלא מבננה חתוכה עם פרי נוסף תות או מנגו, מעליהם מוזלף קרם קוקוס שקונים בקרטון קטן ומעל לכל אגוזי מלך או שקדים טבעיים. אם הבאתם מהארץ תמרים, חלקו אחד ל-4 וקשטו. נפלא .
(בתמונות: בישול ואוכל בבית חב"ד קולומבו. למטה: קניות של קטניות ופירות בשוק המקומי. ועוד למטה: מרק בהונג קונג טבעוני עם כופתאות אורז מעדן. ושייק שעועית וחלב קוקוס!)
לאוהבי ארוחה חמה במלון או חדר בו אין מטבח. ואין מיקרוגל. שימו לב: ארוחה שלמה בקומקום חשמלי! יש קומקום? נהדר. אין? בקשו. שימו חצי כוס אורז וכוס מיים. מעט מלח ותבלינים ושפכו הכל לקומקום!! השאירו המכסה פתוח. הקומקום לא ייכבה אוטומטית. ערבבו מדי פעם. בזמן הזה השריתם קצת עדשים נכון? בשלו גם אותם. קצצו בצל וקצת שום. ארוחה נפלאה ומזינה. לנקות בתום הארוחה כן?
הערה: בהרבה מקומות יש להצהיר כשאתם נכנסים אם אתם מביאים מזון. בארה"ב הקנס דראקוני: 15 אלף דולר. בטופס המכס על המזון, גשו למוכס חייכו!! והסבירו שיש לכם בעיות עיכול והנקניק, תמרים, קופסת טחינה גולמית, נס-קפה עלית ושאר הדברים שעמכם- הייתם חייבים להביא מסיבות בריאותיות (שהרופא או הדיאטנית תנפיק איזה טופס הסבר- יכול לעזור ). אריזות סגורות עוזרות. בד"כ אין בעיה.
טבעונים או צמחונים<? – על אפליקציית Happy Cow שמעתם? היא הצילה אותנו בהמון מקרים בחו"ל. הורידו למכשיר.פתחו בקטגוריה המועדפת עליכם. מסעדה טבעונית? צמחונית? שיש בה גם וגם? או חנות למוצרי טבע? האפליקציה תוודא איפה אתם ותציע לכם מקומות כולל תמונות ובקורות סועדים ברדיוס גדל והולך גם במפת גוגל מהמקום בו אתם נמצאים. אם אתם און ליין הוא פשוט ידריך אתכם עד למקום. אם וויי פיי רק במלון בדקו במלון רשמו ואז צאו לדרך.
אוכלי כשר? פה כבר יש הרבה ספציפיקציות. יש את אלו שנסחבים מהארץ עם שימורים ואבקות מרק. יש את אלו הבוחרים מקומות ומתמקמים בחו"ל על פי בית חב"ד ומסעדות כשרות. (לא יכולים בלי בשר איזה דקה?). אבל גם לכאלה מסעדות 100 אחוז צמחוניות או טבעוניות יועילו. באירופה וניו יורק ,רשת "פלאפל מעוז" פתר הרבה בעיות. לא סומכים? חברים חיזרו לאופצית שוק/סופר ירקות פירות וקרקרים חביבים מהבית. בארה"ב יש מוצרים ומחלקות שלמות בסופר עם סמלי הכשר בארה"ב וקנדה יש הרבה (U K) המותג "סברה SABRA" תפס שם כמו אש והכוונה לחומוס צבר מיוצר שם.
חובבי מסעדות?- צאו ותאכלו- הסתמכו על המלצות טריפאדווייזר- חפשו המלצות של למעלה מ-30 סועדים (29 ממליצים הם החברים של בעל המסעדה)- אל תבואו בתלונות אם תקציב הטיול ייגמר ביום הרביעי...
גברים לבד?- שבו בנחת הביטו בסובבים בתיאבון. נשים לבד? יש מקומות שישאלו "alone? תשתדלו להתעלם מהשאלה המעצבנת ותעמדו על זכותכם לשבת במקום טוב ולא היכן שהמלצרית אוהבת להושיב נשים לבד: ליד השרותים או בפינה בעונש. במדינות בהן התרבות לא אוהבת נשים לבד אמרו שהבעל/ החבר יגיע עוד מעט ובינתיים הזמינו. ואפשר להביא לפטופ. או סלולארי.
4-תחבורה:
ארץ מערבית: אם הגעתם ליעד עם טיסת לילה וכבר מאוחר ואתם הרוגים זה לא הזמן לחסוך. קחו מונית או שאטל או טוקטוק ישירות למלון. מחר תתאפסו. בכל עיר גדולה יש רשת מאורגנת של רכבת תחתית אוטובוסים ולעתים חשמליות והם מתואמים בינהם-( לא דיברתי על תל אביב או ירושלים בסדר? עזבו!). קנו כרטיס למספר ימים- בהרבה מקומות הוא נותן גם הנחות למוזיאונים ועוד אטרקציות. במזרח הרחוק במקומות שהייתי לעתים צריך לקנות אותו ברכבת ולהפקיד 50 או 80 דולר. לא לדאוג כשתסיינו את הבקור בתחנה האחרונה תסמנו במכונה והיא תחזיר את הפקדון. (טכנולוגים אתם כן?) ממש שווה!. כשיצאתי בהונג לשדה התעופה הקונסיירג' אמר שעדיפה מונית או שיש שאטל שאוסף כמה אנשים מאותו איזור. המחיר היה אמור להיות די גבוה. כ-25-35 דולר US. לאחר טיפה של שיוף הוא התרצה וסיפר שיש תחנת הונג קונג ובה שאטל לשדה. מדהים. מןנית זולה לשם עם המזוודות, ושם אתם קונים כרטיס בכ-13 דולר, מתייצבים מול דיילות נחמדות ושם אתה עושה צ'ק אין לטיסה שלך. נפטר מהמזוודה, ועולה לשאטל שהיא רכבת נוחה וסופר מהירה ישירות לשדה התעופה, בורדינג מודפס ביד – ישר לחנויות. (לא לקנות שם כלום- סתם יקר.)יכולתי להגיע לשדה גם שעה לפני הטיסה.... למרות שהשדה עצמו גדול והמרחקים לשערי היציאה מאוד ארוכים וכרוכים בהסעות פנימיות זה עדיין פתרון נהדר וזריז. למי שאוהבים לשכור מכונית בכל מקום. תעשו לעצמכם טובה גדולה ושכרו רק אם אינכם נכנסים לעיר גדולה. בעיות חנייה וממון רב על חניות וחניונים ובזבוז זמן ובלבול רציני בתדלוק לפני החזרת הרכב ואז חיפוש איזור ההחזרה והתניידות ארוכה ומייעת עם המזוודות לצ'ק אין. עזבו!
תחבורה ציבורית במיוחד פשוטה שאינה לתיירים- אוטובוסים עם המקומיים-
ארץ העולם השלישי: זו חווייה אתנו-תרבותית אמיתית. רכבת עם מקומיים בסרילנקה ללא מזגן עם הצרורות והתרנגולות? זכרון לכל החיים. לא לחפש אותם בדיוק בזמנים (אלא אם כן אתם ביפן שזו ליגה אחרת).(בתמונה: הרכבת בה נסענו מנוארה-אחיה לאלה סרילנקה עוברת לאיטה מעל גשר 9 הקשתות באלה)
ארצות המזרח הרחוק או מדינות מתפתחות: למעט הכבישים הארוכים והמשובשים והאיטיים בין שדה התעופה או בין הערים הגדולות שם תתניידו במונית או בואן עם נהג (לא להעיז לנהוג. אלה חוקי הג'ונגל.) בכל המקומות יש טוקטוק. הם זריזים ונוחים זולים ומגיעים לכל מקום. מצווה להוריד את המחיר לחצי לפחות- כתבתי על כך פוסט בבלוג שלי.
אפשר ורצוי בכל ארץ שכזו להכנס כחברים באחת מקבוצות הפייסבוק או הוואצאפ שברשת . "ישראלים ב.... סרילנקה / מיאנמר/טיבט/ הודווכו" ולחפש שותפים לנסיעות בין הערים- זה מוזיל משמעותית וגם יותר נחמד. תמיד תמצאו ישראלים שייצאו אתכם.
(בתמונות: למעלה: רכבת מגיעה לאלה-בסרילנקה, על 'גשר 9 הקשתות' למטה: אני צועדת על גשר עץ ובמבוק בדרך מהכפר ליד בגאן במיאנמר)
אשה לבד בנסיעות ארוכות? - יש אוטובוסים ורכבות או הכי טוב לחבור לוואן או מונית של כמה ישראלים- בדקו בקבוצות. גם אם תקחו רכב לבד עם נהג גם לנסיעות מאוד ארוכות... שימו לב: . ברכב שהזמנתן לבד דאגו להזמין מהמלון! ממישהו שאתם מכירים וסומכים כמו בעל המסעדה בה אכלתן מספר פעמים. כמו הרב של בית חב"ד במקום. בררו מי זה עבורו. קחו את מספר הטלפון ונהלו שיחה מקדימה עם הנהג לתיאום ציפיות יעדים וסכום כסף. לא לשלם מראש!! להיות נחמדים אבל לא מדי... ראו פוסט קודם. לנשים: בתחב"צ שבו וחיברו לאשה נוספת או קבוצת נשים. יש ארצות שבהן אשה לבד זו הזמנה להיטפלות משרוקית וסלולארי. כדאי להצטלם עם הנהג והרכב ולשלוח למישהו. לפני הנסיעה. זה כבר ירתיע כל מחשבה אפשרית מצידו.
5-אריזה לקראת הנסיעה ובמהלכה
1. גם בירכתי העולם השלישי יש הכל. הכי קשה זה סחיבות: לטלטל -לפתוח- גבולות- שקוף- אריזות נוזלים- לארוז- לפרוק -לסחוב- וכו.-אלא אם כן זה יעד אחד בלבד. ולכן המסקנות שכולן באו על חשבון גב דואב ברכיים הרוסות ואוברווייט:
(בתמונה: אוקיי..יש לי 25 ק"ג במזוודה, עוד 12 בטרולי עוד 12 בתיק מחשב על הגב ועוד שתי שקיות ותיק מותן ןמעיל. וכעת... איך יורדים 40 מדרגות כדי להספיק לרכבת???
רמז... גם אם הגבר שלך לא פה יש גברים בסביבה ולך יש חיוך...)
לנשים לבד כל עצה פה שווה משקלה (חוסר משקלה) בזהב!
לפטופ? הכרחי? אז קטן יותר עם אביזריו. ציוד ציור? נגינה? תחביב? מועט יותר. (גלישה? אופניים? ספורט אחר? תקנו או תשכרו שם!!)
תרופות, למעט אנטיביוטיקה, יש בכל מקום- אז חצי ממה שהבאתי. חבישות: מינימום ליום אחד. חומר נגד יתושים הכי חזק שיש (ועדיף לקנות שם גם אם רעיל.( מה שהבאתי מהארץ הצחיק את היתושים המקומיים).
סכין כף וכו- הכרחי. תה וקפה מהארץ בשקיות. בגדים, 2 מכל עונה להחליף בינהם. ניתנים לזריקה לאחר גמר איזור הקור או החום. תחתונים 4 וגרביים כנ"ל אפשר שימוש ליומים ולכבס ביד.. לטרקים: תרמיל יום מתקפל לאפס מקום. מוטות הליכה טלסקופים. גרבי הליכה. כובע מתקפל. גרב אלסטית לברך. נעליים: נעלי הליכה מעולות לנעול עלינו בטיסות. כפכפי אצבע לכל המטרות.(לזרוק בסוף) סנדלים שורש.
ספר אחד להחליף בכל פעם עם מישהו. מחברת תובנות+עט. מחברת רשום +עפרונות מחדד מחק מטשטש.
כובע: מתקפל רצוי בד שניתן לדחוף לכיס התרמיל.
משקפי שמש. משקפי ראיה רזרביים.
סוללת גיבוי לפלאפון- כבל ומטען פלוס גיבוי. סים ישראלי גיבוי. למי שיש: עוד סלולארי פושטי גיבוי.
מסמכים: צילום מודפס של דרכונים ויזת כניסה וכרטיסי טיסה אלקטרונים.צילום כרטיסי האשראי ללא מספר הבטחון מאחור.
מוסיקה: להוריד "ספוטיפיי" לבנות פלייליסט אחד שקט, אחד לדרכים שמח. להוריד למצב אוף ליין ללא אינטרנט. רמקול בלוטות' קטן. אזניות לטיסות.
תיק אמבטיה: קטנטן עם אריזות שמפו וכו זעירים שמחליפים בדרך. תיק איפור קטנטן בלי גיבוי אפשר למצוא הכל בדרך. סכין גילוח. מספרים ציפורנים פינצטה. שיפצורים: גומיות ניילון סקוצ'ים. נייר דבק מסקינטיפ קטנטן.לא צריך מגבת מלבד פיצי לסכו"מים נקיים.
הכל אמור להכנס ב: תרמיל גדול עם מנשא גלגלים מתקפל שנצמד אליו וכן תרמיל גב נוסף הכולל לפטופ 10" ודברים הכרחיים לטיסה. פלוס תיק מותן לדרכונים ארנק וכו. אני זרקתי הרבה דברים בדרך ברגע שהגעתי לטיסות פנים שם המזוודה תשקול עד 20 קילו פלוס תיק יד קטן.
לשומרי כשרות או סתם לטבעונים: ערכת מטבח בקופסא קטנה: סכין לירקות קרש חיתוך דקדקיק בגודל של A5 ,קולפן איכותי. שקית קטנה ובה תבלינים ומלח מינרלי. כלים ח.פעמי לימים הראשונים אח"כ ניתן להשיג.2 קופסאות נערמות עם מכסה הרמטי לארגון ירקות ופירות צידה לכל יום טיולים. הרבה שקיות שקופות עם סקוץ' כמו של איקאה. שימושי מאוד
שק בד של עד 2 ליטר לאכסון כביסה לכבס פעם בשבוע.
אביזרי בטיחות: פנס סוללה רגילה. משרוקית. מחזיר אור קטן.
תובנות ומסקנות: איך להוביל את היופי והתום אל חיינו?
התובנות המפוכחות לגבי איך רצוי לחיות, אותן ראיתי בבירור כששהיתי שם:
לא צריך הרבה. בית קטן. מעט חפצים חומריים. גישה לחצר לטבע וצמחים. פעמוני רוח .
ללכת יחפים. או כמעט..
פשטות פשטות להסתפק במינימום: לזרוק כל מה שלא נחוץ גם דברים מהעבר (משקעים שמושכים למטה) הכל כדי להתרומם. (אם צריך לשכור מחסן ולאפסן. קופסאות של :זכרונות. ניירת. פילים. מתנות ושאר שטויות. להישאר עם : מינימןם 2 מחבתות 2 סירים בשרי חלבי. כלי הגשה מועטים כלי נוי: לבחור דברים שורשייפ טבעיים אדמה קש חבל. קרמיקה ודברים ממוחזרים.
לזרוק מחויבויות מיותרות אין "לא נעים". ת
לאגד סדרת מטלות לפעם בשבוע שעתיים. להיות תכליתיים בניהול הזמן
לקום מוקדם מעט לפני הזריחה להכיל את היום שמגיע. לקבל את הזריחה על הגבעה או מול הנוף ו..לעשות מדיטציה
לאכול טבעי בריא
לנשום (מיינדפולנס נשימות) להביט אל האופק לפחות פעם ביום.
לפתוח את הלב לאנשים לפתוח את הלב להאזין לפעימות הלב ולרווחים שבין השורות
להתעקש להשאיר הרבה מקום לשלווה בתוך הכאוס של היומיום. הכאוס מערפל צלילות מחשבה ותום לב. אין זמן ללכת לים או לגינה? בהו בצדף, עלעלו בפרח, לטפו עלה. לעומק. להכנס לשלווה שלו. לנשום את ההשלמה עם הטבע. בטבע ההרמוניה מחוייכת ונצחית. תראו שהכאוס יתפוגג. הדברים יסתדרו כך או אחרת.
בקורת הורסת. גם בקורת על אחרים וגם על עצמנו. אני שמנה וזה נפלא. השיער שלי /גבות/ עור פנים/ידיים.. אני מושלמת כפי שאני. השמש מחייכת אלי. יש לי מקום חשוב בעולם. (אמרו לך שאת אמא או אשה "לא אחראית/ נוטשת/ מעצבנת/ חופרת/ לא נותנת לנשום?" זה בסדר תראו כמה זה משחרר! לא צריך שאוכיח שאני אחרת. קוטלגתי כבר כ"מעצבנת-נוטשת-חופרת-טיפשה" ועכשיו אני מתפנה להגשים את האמיתי )
לא להתמקד בלשנות מה שלא בשליטתי (ילדים צועקים ברחוב המיטה לא נוחה חם ואין מזגן הדרך ארוכה וקשה צעקו עלי....) חבל על הזמן והלב. לתת לזה לעבור מעליך, כמו סופה שתעבור מחר. לשחרר כי ככה זה ולהתמקד במה שיש- לאהוב לכבד ולהודות.
היו סקרנים במסע. פתוחים למצבים ואנשים שלא הייתם מסכימים לבדוק ביוםיום הרגיל שלכם. הקשיבו ללב הוא ינחה אתכם למקומות ואנשים נפלאים.
מחר יבוא יום חדש.
